החלטה בתיק בש"א 4998/07

זוהי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' הנשיא א' כהן) מיום 12.7.00, אשר ניתן בהעדר הגנה (ת.א. 23681/99),וזאת לפרק זמן של 30 יום מיום מתן החלטה בבר"ע 3090/07, אשר תלויה ועומדת בפני בית משפט זה. לטענת המבקש, הוגשה הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור בטרם חלף המועד להגשתו.

בשנת 1999 הגיש המשיב נגד המבקש תביעה לתשלום שכר טרחה, וביום 12.7.00 ניתן בתביעה פסק דין בהעדר הגנה. לטענת המבקש, כתב התביעה, כמו גם פסק הדין, מעולם לא הומצאו לו, ונודע לו על קיום ההליכים נגדו רק לאחר שקיבל מכתב מלשכת ההוצאה לפועל בשנת 2005. ביום 13.6.05 הגיש המבקש לבית משפט השלום בקשה לביטול פסק הדין. זו נדונה ונדחתה על-ידי בית המשפט (כב' השופט ר' וינוגרד) בהחלטה שהומצאה למבקש ביום 5.2.07. ביום 7.3.07 הגיש המבקש בקשת רשות ערעור על ההחלטה האמורה לבית משפט זה (בר"ע 3090/07). עוד הגיש, כאמור, בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין.

לטענת המבקש, בהתאם לתקנה 398א(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, המועד להגשת ערעור על פסק דין שניתן במעמד צד אחד, שהוגשה לגביו בקשת ביטול, יימנה מיום מתן ההחלטה בבקשת הביטול. לאור זאת, ולאור מועד מתן ההחלטה בבקשה לביטול פסק הדין, בעת הגשת הבקשה להארכת מועד טרם חלף המועד להגשת ערעור על פסק הדין. עוד הוא טוען, כי בפני בית המשפט תלויה ועומדת בר"ע על החלטת בית המשפט הדוחה את בקשתו לביטול פסק הדין. ככל שזו תתקבל, לא יהיה עוד צורך בהגשת הערעור. הליך זה התלוי ועומד, מהווה, לטענתו, משום טעם מיוחד להארכת המועד.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, פסק הדין ניתן כבר לפני כשבע שנים, והמבקש עושה כל שביכולתו כדי להאריך את ההליכים ולהשתמט מתשלום חובו. לטענת המשיב, לא ניתן לתקוף את פסק הדין בשני הליכים מקבילים, הן באמצעות הגשת ערעור והן ע"י הגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה הדוחה בקשה לביטולו. כן הוא טוען כי לא ניתן להחיל  במקרה דנן את הלכת "הליך תלוי ועומד", הואיל ומדובר בשני הליכים שונים שלא ניתן לאחדם. המשיב טוען כי אין בהגשת בר"ע על החלטה הדוחה בקשה לביטול פסק דין, משום טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין שניתן לפני שבע שנים, ואין בהלכת "עניין תלוי ועומד" משום מכשיר להארכת מועד אוטומאטית.

תק' 398א' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), קובעת כדלהלן:

(א) המועד להגשת ערעור או בקשת רשות ערעור על החלטה במעמד צד אחד או בהעדר כתבי טענות מהצד השני (בתקנה זו - ההחלטה הראשונה), שהוגשה לגביה בקשת ביטול לפי תקנה 201 או תקנה 214, יימנה מיום מתן ההחלטה בבקשת הביטול (בתקנה זו - ההחלטה השניה).

 (ב) מנין המועדים להגשת הערעור או בקשת רשות הערעור, לפי הענין, על ההחלטה הראשונה או ההחלטה השניה יהיה לפי הוראות סימן זה.

מטרתה של תקנה 398א' הינה לעודד בעלי דין לעתור לביטול החלטה שניתנה על פי צד אחד במקום להגיש ערעור, מבלי שיוחמץ המועד להגשת ערעורם אם בקשת הביטול תידחה (ר' רע"א 2839/98 עבוד נ' מינהל מקרקעי ישראל, פדאור 98(3) 699 (1998); בש"א 5028/04 מטטוף נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ, פ"ד נט(1) 91 (2004)). ויודגש, הוראה זו תחול רק מקום בו הוגשה הבקשה לביטול פסק דין במועד. וראה  האמור בענייןעבודכדלהלן:

"הדברים אמורים בבקשה לביטול פסק דין שהוגשה במועדה ושלא נקבע בהחלטה עליה ממצא שיש בו כדי למנוע את הגשת הערעור. קבלת טענות המבקשים משמעותה היא שכל בעל דין שהחמיץ את המועד להגשת ערעור על פסק דין שניתן על פי צד אחד לחובתו, יוכל להאריך באופן מלאכותי את המועד להגשתו על ידי הגשת בקשה חסרת שחר לביטול פסק הדין, שדחייתה תביא להארכת המועד. הדבר אינו מתקבל על הדעת."

אכן, מקום בו הוגשה בקשה לביטול פסק דין במועד ונדחתה, נראה כי יש בהגשת בר"ע על החלטה זו משום טעם מיוחד להארכת המועד להגשת ערעור, מקום בו הבקשה להארכת המועד הוגשה בתוך המועד החוקי להגשת הערעור. הארכת מועד כזו עשויה להימצא מוצדקת מטעמי יעילות דיונית, על מנת שלא תימצאנה שתי ערכאות דנות באותו עניין עצמו, ומטעמי חסכון במשאבים וחסכון בזמן שיפוטי יקר. ברם, בענייננו, ועל פי החלטת כב' השופט וינוגרד, איחר המבקש את המועד להגשת בקשתו לביטול פסק דין. על פי ממצא זה, החמיץ המבקש גם את המועד להגשת ערעורו, ואין בהגשת הבר"ע כדי להטיב את מצבו. ואולם, לא נעלם מעיני כי המבקש, בבר"ע שהגיש, משיג גם על ממצא זה. לאור זאת, הנני מורה כי הבקשה תידחה. יחד עם זאת, ככל שממצא זה ישונה על ידי ערכאת הערעור בהליכי הבר"ע, יהיה המבקש רשאי לחדש בקשתו להארכת המועד להגשת ערעורו, וזאת תוך 10 ימים מיום קבלת החלטת בית המשפט בבר"ע 3090/07.

מזכירות בית המשפט תעביר העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום י"א בסיון, תשס"ז (28 במאי 2007) בהעדר הצדדים.

                                                                                __________________

ג. כנפי-שטייניץ, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: